לפני כ-30 שנה, הדרך היחידה של מחבר ספר להוציא את הספר שלו לאור, הייתה על ידי כתיבה של הספר בכתב יד או במכונת כתיבה, מסירה של הדפים לבית דפוס, עם הסברים מה בערך הוא רוצה לעשות, איך העיצוב של הספר אמור להיראות, וזהו. לא בטוח שהתוצאה הייתה תמיד לשביעות רצונו של המחבר, אבל לא היו אז הרבה אפשרויות עיצוב, וכל אחד שמח על עצם זה שהספר יוצא לאור.
כל זה השתנהעם כניסת המחשבים לבתים, ועימם תוכנות אופיס השונות, נפתחו אפשרויות רבות עבור מחברי הספרים. נקודת הזמן שבו הדברים השתנו, לעניות דעתי, היה לפני 23 שנים, בתאריך 19 בנובמבר 1996. בתאריך זה הושק לראשונה תוכנת אופיס 97, כשאחד מתוכנות האופיס היה תוכנת וורד 97. תוכנת וורד הייתה קיימת גם לפני כן, אבל גירסת וורד 97 הייתה הגירסה שבו הייתה פריצה גדולה מבחינת העיצוב וחווית המשתמש. מאז החלו אנשים רבים מאוד להתשמש בתוכנת וורד, והיא הפכה לנחלת הכלל.
כמדומני שאז החל השינוי הגדול אצל מחברי ספרים. לפתע נפתחו אפשרויות רבות בפני עורך ספר: הוא יכול לערוך באופן חופשי, למחוק, להעתיק קטעים, להעביר בקלות קטע ממקום למקום ועוד. הקלות הרבה שבה אנשים יכולים לכתוב ספר ב’וורד’, הביאה לאט לאט מחברי ספרים רבים לכתוב את הספר שלהם מההתחלה בתוכנת וורד.
ברגע שאנשים החלו לעבוד באופן סדיר עם תוכנת וורד, ו’השתפשפו’ בתוכנה, הם החלו לחשוב לעצמם: “בעצם למה שאני לא אוציא את הספר לבד? בשביל מה אני צריך בית דפוס שיעשה לי ‘סדר ממוחשב’? הנה, את הפונט אני יכול לשנות לבד לפונט שאני אוהב, אני יכול להגדיר את הפונט של הכותרות לבד, וכו’ וכו’. וכך לאט לאט המחברים ניסו ‘לכבוש’ את ההר הזה שנקרא עימוד ספר.
עכשיו נשאלת השאלה: האם זה אפשרי, או לא?
כל מי שעוסק בעימוד, ישר יגיד לכם: “אי אפשר לעמד באופן מקצועי בוורד”.
זו תשובה נכונה, אבל חלקית.
התשובה האמיתית היא, שבהחלט ניתן לעשות עימוד ספרי קודש בוורד, אבל אך ורק במקרים מסויימים.
במאמר זה ובמאמרים נוספים שעוד יבוא בע”ה, אשתדל ללמד עד כמה אפשר ‘למתוח’ את היכולות של וורד לעיצוב של ספר קודש, מתי זה מומלץ, ומתי לא.
אני באופן אישי ממליץ פעמים רבות ללקוחות שלי לעשות עימוד לבד בתוכנת וורד, אם אני מזהה שמדובר במקרה שהדבר כדאי.
המשך במאמר הבא בע”ה.